📝 סוף ואין-סוף

סוף ואין-סוף / אהרן בס בְּמָה הֶאֱכַלְתְּ אֶת הַנְּשָׁמָה לָאַחֲרוֹנָה? הִיא מְאֹד רְעֵבָה... רְעֵבָה לַחֲסָדִים, לְעַיִן טוֹבָה, לְרַחֲמִים, רְעֵבָה לְחֶמְלָה, לְשָׁלוֹם, לְאֵין־סוֹף שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלָּהּ, רַק שֶׁלָּהּ. אַל תַּשְׁאִירִי אוֹתָהּ בְּרַעֲבוֹנָהּ – הִיא צְנוּעָה, עֲנָוָה, לֹא תִּפְצֶה פֶּה לְהִתְלוֹנֵן. תִּשְׁמְעִי צַעֲקָתָהּ בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, אַל תְּעַנִּי אוֹתָהּ. תַּעֲנִי לָהּ. הִיא קוֹרֵאת לָךְ לָשׁוּב אֵלֶיהָ, לְהִכָּלֵל יַחַד: גּוּף וְרוּחַ, שָׁמַיִם וַאֲדָמָה. מתוך הספר "בלת"ם - בדיוק לפי תוכנית מופלאה"